פסק-דין בתיק ב"ל 45012-06-11

1.         זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 16/6/11 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערער 0% נכות מיום 1/12/10, (להלן: ההחלטה).

2.         טענות המערער:

2.1        המערערת התלוננה על הקרנה לרגליים ולעכוז בפני אורתופד ביום 1/9/10.  המערערת נשלחה לבדיקת אי.אם.גי שבה נמצא נזק שורשי קל בדיסק הפרוץ ולפיכך היה על הוועדה לבצע בדיקה נוירולוגית ע"י נוירולוג. לא נערכה בדיקה כלשהי בתחום זה ובכך נפל פגם בקביעת הוועדה.

2.2        באשר לתחום האורתופדי, מדובר במערערת שאין לה כל עבר אורתופדי וממצאי הדמיה, בדיקת אי.אם.גי ובדיקת סי.טי, שהצביעו על פריצת דיסק. הוועדה מציינת בפרוטוקול כי אף נמצאה רגישות בגב מותני עם הקרנה לרגל ימין, גם בהתייחס לבדיקתה הקלינית את המערערת וגם תוך ניתוח הממצאים ההדמייתיים. משכך היה על הוועדה להעניק למערערת נכות אורתופדית ולנמק מדוע לא העניקה נכותה זו.

3.         טענות המשיב:

3.1        יש להבחין בין הכתוב בפרוטוקול לעניין האבחנות לבין הממצאים. ציון אבחנות לעניין רגישות בגב מותני, אין משמעו כי מדובר בממצא קליני. הוועדה קיימה שתי ישיבות בעניינה של המערערת, ובישיבתה הראשונה מציינת בעקבות בדיקתה את המערערת כי אין דלדול בגפיים תחתונות, כוח שרירי 5 מתוך 5, וכן עוד ממצאים שהם תקינים. בישיבתה המסכמת בסעיף "סיכום ומסקנות", מציינת הוועדה כי נשללו הפרעות כוח או ירידה בהחזרים ולכן קובעת הוועדה כי היא דוחה את הערר. ממצאי הוועדה הם תקינים. על פי הפסיקה כל ממצא בבדיקה הדמייתית יש צורך שיתבטא גם בבדיקה קלינית. אם אין ביטוי כלשהו, אין הוועדה יכולה להעניק נכות אך ורק על סמך בדיקה הדמייתית.

3.2        טענות המערערת הינן רפואיות. המערערת אינה מצביעה על פגם משפטי כאשר בהרכב הוועדה ישב גם נוירולוג ועל כן יש לדחות את הערעור.

דיון והכרעה:

4.         במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213 ).

5.         על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים.

6.         לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי כי יש לדחות את הערעור.

7.         לא מצאתי בנימוקי הערעור כל נימוק משפטי שיצדיק התערבותו של בית הדין בקביעות הוועדה הרפואית לעררים, קביעות אשר הינן קביעות רפואיות מקצועיות שהסתמכו על חומר רפואי שהיה בפני הוועדה ולאחר שהוועדה שמעה ורשמה תלונות המערערת ורשמה ממצאיה לאחר בדיקה מקיפה שערכה לה.

8.         הוועדה התכנסה בשתי ישיבות. בישיבתה הראשונה ביום ה- 20/1/11, שמעה הוועדה את תלונות המערערת (סעיף 20 לפרוטוקול), אשר ציינה כי היא בקושי עומדת. בקושי מתכופפת ומבצעת עבודתה בבית ספר בניקיון. קיימים לה כאבים עם הקרנה לרגל ימין ולגב עליון. כמו כן, ציינה המערערת כי לקחה סדרת זריקות וכעת מטופלת בכדורים וכי לאחר ישיבה ממושכת לוקח לה זמן ליישר את הגב.

9.         הוועדה ביצעה למערערת בדיקה מקיפה ובמסגרת ממצאיה (סעיף 21 לפרוטוקול), ציינה:

            "כאבי גב מותני על פי התיאור בתעודה ראשונה לנ"ע רגישות הופיעה בזמן שהתכופפה. אין סיפור של חבלה ישירה או נפילה. במסגרת המעקב ביצעה  C.T עמוד שדרה L1 - S1. אשר הראתה יישור לורדוזיס מותני בלט קל L4 - L5. ללא לחץ על שורשים. היפרטרופיה של פאסט בגובה  L4 - L5. בקע קטן  L5-S1 הפרטרופיה של  פאסט בגובה זה.

            בבדיקה: ללא עקמת אנטלגית ללא ספזם שרירים פארבטבוליים. יושבת במיטה עם רגליים ישרות עם כיפוף גו של 90 מעלות ומגיעה עם אצבעות הידיים עד אמצע השוק. אין דלדול גפיים תחתונות. כוח שרירים 5/5 . רפלקס פטלרי ואכילס תקין מימין". (ההדגשה הוספה א.ק.).

10.        במסגרת סיכום מסקנותיה (סעיף 23 לפרוטוקול), מציינת הוועדה כי היא נזקקת לשם סיכום הדיון לבדיקת אי.אם.גי של גפיים תחתונות.            

11.        הוועדה מתכנסת לישיבתה המסכמת ביום 16/3/11, לאחר קבלת בדיקת אי.אם.גי מיום 6/2/11, של עצבי גפיים תחתונות שהראתה על פי דברי הוועדה "... הולכות תקינות ללא עדות לנוירופטיה היקפית, ובדיקת מחט סימני רדיקולופטיה כרונית קלה L5-S1 דו צדדי".  (ההדגשה הוספה א.ק).

12.        בפרק סיכום ומסקנות מתארת הוועדה כי לאור ממצאי בדיקתה הקלינית מיום 20/1/11, בה נשללה עקמת אנטלגית, נשלל ספזם עמוד שדרה מותני, נשללו הגבלות בתנועה ונשללו הפרעות כוח או ירידה בהחזרים ולאור ממצאי בדיקות ההדמייה נדחה הערר.